יום ראשון, 15 בפברואר 2009

אנטייטלד - ה' יקום דמו


ישנם כמה ביטויים שחדרו לתרבות ולשפה, ללא כל קשר לנכונותם מהבחינה הלוגית-רציונלית.

אחד מהם הוא הביטוי "השם יקום דמו".

הרי לכם אבסורד מארץ האבסורדים. אנחנו מדברים כאן ללא כל ספק על מישהו או משהו גדול. בעצם אפשר להגיד מאוד גדול. יש להניח כי הוא חזק. מאוד חזק. ניתן גם ללא כל ספק להניח כי הוא יכול להשפיע בצורה מוחלטת לחלוטין וללא כל עוררין על כל מהלכי העיניינים המתרחשים בעבר בהווה ובעתיד. הוא יודע הכל.

אנו מדברים כאן על לא אחר\ת מאשר הייש\ות שיצר\ה הכל, שולט\ת בהכל, ויודע\ת הכל.


(הוא\היא למעשה אחראי\ת בלעדי\ת למחטף הגדול ביותר בתולדות הזמן-המרחב:

יצירת ה"יש" מתוך ה"אין".

אין ספק היום, לאור המצב הכללי, כי תהליך קבלת ההחלטות ליפני יצירת ה"יש" מתוך ה"אין" הניצחי שהיה לפני, היה חפוז ביותר.

ככל הניראה לא נילקחו בחשבון בעיות עתידיות חמורות ביותר, אשר ניתן לתלות את כולם אך ורק בעצם קיום ה"יש".)



אז מה יש לנו פה?

ללא ספק יישות כל יכולה.


אך מה קורה במיבחן המציאות?

במיבחן המציאות המר והאכזר, אותה יישות עצומה איננה יכולה לבצע את הפעולה הבאה:

הסטת כדור מתכת השוקל שלושים גרם למרחק של מטר אחד ימינה.

ברור כי הפעולה הזאת, אף שהיא מיזערית ביותר, תגרום לכך שהחייל היקר שנורה בידי המחבל האכזר לא יינזק כלל.


מכך ניתן להניח באופן רציונאלי, כי ישנה רק דרך אחת בה יכול ה' ליקום את דמו של אדם.

הדרך הזאת היא שה' יתאבד.

האם עצם כתיבת שורות אלו מעלות את כותבם על מסלול היתנגשות וודאי עם הנישגב מכל נישגב? האם מסלול זה מוכתב על ידי כבוד אישי קטנוני מצד יוצרו התאורטי ?

ספק רב.

אין זאת מדרך החשיבה הרציונאלית להניח כי לישות כל כך נישגבת, ישנה תכונה אנושית כל כך שפלה ומגונה כרדיפת הכבוד. יתרה מזאת, אם היא מאפשרת את קיום הטקסט הזה כעובדה קיימת, כניראה הדבר לא מרגיז אותה במידה רבה מידי.

עוד בנושא. מדוע כל כך איכפת "להם" שיחשבו שהם אחד כבמישפט "אנוכי ה' אחד"? האם זוהי הקונספירציה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי? כיתבו בכתבי הקודש מה שתירצו, אנו בטוחים כי אף אחד לא היה מסוגל לגרום כל כך הרבה נזק לבדו.

אנטייטלד - יחסיות האמת

מסה קצרצרה בדבר יחסיות האמת.

מי באמת היה הפיזיקאי התאורטי הדגול ביותר בכל הזמנים, שעצם אמירת שמו משמשת לרוב כביטוי לגאוניות?

( "...הבחור הזה ממש איינשטיין...")



האם הוא היה ארופאי ? האם היה גרמני? האם היה יהודי? ואם הוא היה למשל שילוב של השניים, מה הוא היה יותר? איך הוא היה מגדיר את עצמו?

האמת לעיתים חמקמקה, אך ניתן להגיד שהיא תמיד יחסית.



בקריאה של הערך "אלברט איינשטיין" באינציקלופדיית האינטרנט המקוונת "ויקיפדיה" בשפה העברית, מסתבר כי מדובר ב:


"פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים".



באותה האינציקלופדייה, תחת אותו שם ערך, אך בשפה האנגלית, מדובר במישהו קצת אחר:


"was a German-born theoretical physicist. Albert Einstein"


כלומר: "פיזיקאי תאורתי יליד גרמניה".


בגירסה האנגלית מצויין מפורשות כי הוא התייחס יותר לתחום התאורטי בעולם הפיזיקה, ופחות לתחום המעשי. כמו כן, יהדותו, שתתברר רק מהמשך הקריאה, נידחקה למקומות נמוכים יותר בהגדרת אישיותו.


מה נקבל אם נקרא את הערך המקביל ב"ויקיפדיה" , הכתוב בשפת אימו של אותו גאון?

הנה ההגדרה בגרמנית:


Albert Einstein war ein Physiker jüdischer Abstammung, dessen Beiträge zur theoretischen Physik maßgeblich das physikalische Weltbild veränderten""

ובכן, אני לא דובר גרמנית, אך מתירגום של המילים אחת לאחת באתר המיועד לכך, מציאת המילים הברורות לחלוטין והיתייעצות עם "אנשים שמבינים" הגעתי לפרוש הבא (באנגלית):


"Albert Einstein was a physicist of Jewish descent, whose contributions to theoretical physics significantly altered the physical world"


ובעיברית:

"אלברט איינשטיין היה פיזיקאי ממוצא יהודי, אשר תרומתו לפיזיקה התאורתית שינתה בצורה משמעותית את עולם הפיזיקה"


בגירסה הגרמנית, בתחילתה, לא מצויין משום מה שאינשטיין היה בן העם הגרמני, או יליד-גרמניה, והדבר מובן רק מקריאת ההמשך.

האם "התגאות" של העם הגרמני ותרבות גרמניה לדורותיה , בפיזיקאי הדגול הזה, אשר אחיו הושמדו בשיטתיות ואף הוא היה בסכנת מוות, היתה הופכת למיקרה קיצוני ביותר של "הרצחת וגם ירשת"?

כמו כן ניטען במאמר בגרמנית אודות איינשטיין, שהוא "שינה בצורה משמעותית עולם הפיזיקה מה שלא ניכתב שם הוא, האם שיפר את עולם הפיזיקה, או לחילופין דרדר אותו אל עברי פי פחת.

אף כי המחשבה על כך כי א.א. דרדר את הפיזיקה ניראת היום תמוהה מאוד, אין כל עוררין על כך שהיתה זאת דעה נפוצה ושלטת עד מאוד בקרב "עמו" (עם או בלי מרכאות), העם הגרמני, החל

מהשליש הראשון של המאה העשרים, לערך, ולאורך כמה שנים "טובות" אחר כך.


האמת אם כך איננה מוחלטת, אלא קיימת וניתפסת בצורה שונה מעט (או הרבה) בהתאם לשפת האדם התופס אותה, כמו במיקרה הזה.



אך מה יקרה אם ננסה למזג באופן "אובייקטיבי" ו"סטטיסטי" את כל האמיתות הנ"ל ואמיתות נוספות (שפות נוספות) על סמך סך הדוברים העולמי של כל שפה, באחוזים מכלל האוכלוסיה העולמית?

האם אז נגיע לאמת המוחלטת?

נסיים בציטוט באנגלית של מושא המאמר עצמו, המסכם במישפט אחד את הנאמר מעלה:


"If my theory of relativity is proven successful, Germany will claim me as a German and France will declare me a citizen of the world.

Should my theory prove untrue, France will say that I am a German, and Germany will declare that I am a Jew"


אכן, הכל (כניראה) יחסי, כולל האמת עצמה.

אנטייטלד - החתול של שרדינגר

רבות דובר על האספקט המדעי-מעשי של הניסוי המפורסם: "החתול של שרדינגר"

לקוראי שאינם בקיאים בפרטי הניסוי, אביא אותו כאן לפניכם.


-
מניחים חתול בתיבה אטומה; בתוך התיבה נמצא מתקן ובו אטום בודד של חומר רדיואקטיבי, שיש לו הסתברות של 50% בדיוק להתפרק במהלך הניסוי.
אם יתפרק החומר, ירגיש בכך חיישן המצוי במתקן שבתיבה ויגרום לפליטת רעל שימית את החתול;
אם לא יתפרק החומר, יישאר החתול בחיים.
בתום הזמן הקצוב לניסוי פותחים את התיבה ואז יודעים אם החתול חי או מת.
אבל מה מצבו כל עוד התיבה סגורה?
התשובה המתבקשת, על פי מכניקת הקוונטים, היא: "לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה".
-



רעיון הניסוי בא להוקיע את דרך החשיבה הקוונטית.


אך על דבר אחד לא דובר שם.

מדוע שאדם יקח לעצמו את הזכות המוסרית להכניס חתול לתוך "50% תא גזים" ?

האם העובדה שהחתול עשוי גם לא למות מחנק, אלא להישאר בחיים (סיכוי של חמישים אחוז), מורידה מאכזריות הניסוי?

מדוע לא נישמע אף קול בקרב הקהילה המדעית כי ניסוי זה לא ייתכן בשום צורה, כי אף אדם לא יקח חתול חף מפשע, שכל חטאו היה בקירבה יתרה למדענים, ויסגור אותו ב - "50% -תא גזים" ?


אולי אפשר כי מקום שבו ,באופן תאורטי כמובן, "סתם" היו הורגים חתולים, הרגו "ככה סתם" גם בני-אדם ?

אנטייטלד - 1+1=2

אפשר לומר כי המתמטיקה מתארת את חוקי הפיזיקה, שמוכיחים את חוקי הכימיה.

אלו בתורם מאשרים את אמיתות מדע הביולוגיה, המהווה כידוע, בסיס לסוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, (מי אמר דת?) ועוד.

האחרונים מיתיימרים לתאר נאמנה את כללי וחוקי החיים, המציאות והקיום בכלל.

אך בואו נחדור לרגע קט לבסיס הבסיסים של הפירמידה ההפוכה (תכף נבין מדוע) הניקראת מדע (?) "המתמטיקה". "מדע" זה יושב על קודקודם של הנחות יסוד, שלא בטוח שיש בינם ובין "האמת המוחלטת האובייקטיבית" קשר רב.




רוצה אני לשאול את גדולי המתמטיקאים שאלה:




אני:

"מהי ההוכחה לך שאומנם, כפי שניטען זה לא מיכבר, ע"י הסמכותיים ביותר מתחום המדע: 1+1=2 " ?




המתמטקאים:

"בור ועם הארץ. כסיל מארץ הכסילים. אינך אלא ראש קש, מקושקש. אם אינך מבין את עיקרי המתמטיקה היסודיים, והינך הדיוט ממדרגה ראשונה, יש ללמד אותך את החוקים הראשוניים ביותר"



אני:

"אם כך, מכובדי, למדוני את היסוד של היסוד ... את ההוכחה לכך שאכן 1+1=2 "




המתמטקאים:


" אתה רואה, כתוב פה המיספר "אחד", לאחריו סימן החיבור, המורה לך כי אתה מוסיף לו עוד משהו, והמשהו הזה הוא עוד "אחד" כמוהו. בהמשך אליהם מופיע סימן ה"שווה". זה אומר שמה שיופיע הלאה לאחר סימן השווה יהיה "התוצאה הנכונה". אחר כך מופיע המיספר "שתיים". זוהי ההוכחה לכך ש 1+1=2"



אני:

"עדיין לא הבנתי. מה שהסברת לי הרגע זה מהי המישוואה עצמה, איך יכול להיות שעצם קיום המישוואה מוכיח את נכונותה? "




המתמטקאים:


"הרי זהו אידיוט חסר תקנה" , הם יפטירו ברוגז קל , ויחפזו לחזור לעיסוקיהם.

אנטייטלד - ההתחלה




"אין אנו רוצים את הטוב כי הוא טוב, הוא טוב כי אנו רוצים אותו" - שפינוזה

"כי ברב חכמה רב-כעס, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" - קוהלת



ישנם אבסורדים רבים ביותר בנושא הקיום האנושי והקיום בכלל.




חשבו על הסיטואציה הבאה:

כידוע חיי אדם יקרים מפז, ואינם יכולים להימדד בכסף. זאת כיוון שיהה זה מצב בלתי ראוי לכמת את הדבר הנישגב ביותר - החיים, בדבר שפל יחסית - כסף.
מדוע חיילים מסתכנים בקרב של רובים מכמה מאות מטרים כשכדורים שורקים מכל עבר, ולא יורים טיל מתוחכם ממרחק 5 קילומטרים? ההנחה שלי אומרת כי מבחינה כספית, עדיף לאבד שניים-שלושה חיילים בקרב, מאשר לירות עשרות טילים שעולים עשרות מיליונים על מחבל או שניים.
זה לא שווה את המחיר.
אך מה היה אם טיל אחד היה הורג חמישה מחבלים ? כניראה שאז היו יורים אותו מרחוק. זה היה משתלם.
ואם נידרשים חמישה טילים ע"מ להרוג מחבל אחד. האם אז שווה לירות אותו ?










עלתה בי תהיה לגבי ה"מכובדות של המוות".
משום מה, סרטים בנושא המוות האנושי הנובע מפעולות צבאיות, כשלים רפואיים, פשיעה, אלימות וכדומה ,הם סרטים הרבה יותר "מכובדים חברתית" - Socially Accepted)) במדיה הפופולארית, מאשר סרטים המשודרים בצהרי היום בערוץ כלשהו, ובו ניראים בני אדם מקיימים יחסי מין על שלל צורותיו.


כלומר סרט בו ניראים אנשים יורים אחד בשני ומסיימים את חייהם כתוצאה מכך, יכול להיות משודר בשעות הצהריים אך לא אנשים בשעת פעילות מינית, אשר מטרתה מקידמת דנן הינה קביעה עובדתית שהחיים ימשיכו גם על ציר הזמן, ולא רק בהווה.

מדוע קיים יחס בילתי סלחני ליצירת החיים, ויחס אוהד לסיומם?

תשובות ינתנו, אולי, בהמשך.

כמובן הוכח למעלה מכל צל של ספק כי ישנו קשר רב ביותר בין קיום יחסי מין לבין תחילתם של חיים חדשים. כאשר 99.99% מהאנשים היתהוו והגיעו לכדי לקיום בעולם בעתיים. (יוצאי דופן הם כמובן אנשים שהחלו את חייהם דווקא בתוך מבחנת זכוכית קשיחה, ואנשים שניטען לגביהם כי הרו מאישה בתולה).

מדוע תהליך היצור של האדם הוא מקום לבושה, וסוף המוצר קרי, האדם המת, מכובד ושלוו ?


אולי מכיוון שכיום הובנו למעלה מכל ספק העוולות הבילתי ניתפסות שהמין האנושי המיט על סביבתו, בדגש על אחיו למין האדם. הבנה זאת לגבי אופיו האמיתי של האדם גרמה לבושה לרוצים להביא לעולם עוד יצורים כאלה. היום גם אין כל ספק כי כלל הגנום האנושי מורכב ברובו הגדול מגנים של רוצחים, בוגדים ואנסים. אין עוררין על כך שמבחינת "הטבע", חייל או לוחם ברברי שהיה הורג את כל הגברים בכפר מסויים ואונס את הנשים, היה "מתוגמל" בכך שצאצאיו ולא צאצאי אחרים הם אלו ששרדו. צאצאים אלו היו עתידים להפיץ, ואכן והפיצו את אותו "זרע פורענות". הצאצאים הבאים בתורם, השתמשו באותן שיטות של אלימות חסרת רסן אם כי תוך שיפור מתמיד של יעילות ההרג וההרס. תהליך זה נימשך עוד ועוד, מדורי דורות ועד עצם היום הזה.
ישנה האפשרות שבעולם המודרני, עקב הידע הרב שניצבר על ההיסטוריה, ותוצאותיהן הרות האסון של הקידמה והציוויליזציה, נוצרה סלידה כללית מעצם קיום האנושות.
"סלידה" מסויימת מנושא המין למטרתו המקורית, קרי, יצירת בני אנוש נוספים.












אני רוצה לדבר מעט על המושג "הומניות". מילה זאת נובעת מהמילה HUMAN, אדם. מושג זה בא בהקשרים של גרימת נזק מוגבל לזולת, או הריגתו באמצעים "נוחים" או "ניסבלים" יותר, בניגוד להיתנהגות "חייתית" המוקצת בחברה האנושית מחמת המיאוס.
האם כדאי לך שבמצב התאורטי בו תיפול בשבי יתייחסו אליך בצורה "הומנית" או בצורה "חייתית" ? אנסה לענות על השאלה הזאת.
היתנהגות חייתית משמעה התנהגות אינסטינקטיבית אשר מבטיחה סיכויי הישרדות מרביים למשתמש בה.
(בכל המיקרים שבהם מצויין בדיון זה "בעל חיים" אין הכוונה לקוף הערום המכונה "אדם").

אין בכל הטבע העצום בגודלו ובמירקמו שום היתנהגות שאיננה נועדה להישרדות. אין ראיה אחת לכך שבכל שנות קיומו של הטבע, נקט בעל חיים בהתנגות המזיקה לבעל חיים אחר, אם היא איננה מועילה לאותו פרט עצמו.
אין גם עוררין על כך שעינויים פיזיים ומנטלים, כליאה לתקופות ממושכות, עבדות ועוד היד ארוכה ונטויה עד למאוד, אינם ניגרמים על ידי אף יצור חי בביו-ספרה, למעט פאר היצירה, האדם, HUMAN. במידה ואדם נופל בשבי האוייב, מוות מהיר עשוי לחסוך לו הרבה מאוד סבל. אך היחס אותו הוא עלול יקבל הינו השארתו בחיים, לעיתים תוך גרימת סבל נורא לאותו אדם, עד שיגיע למסקנה נחרצת כי עדיף היה לו ליפול לתוך כלוב עם חיות טורפות, וליזכות במוות מהיר. אין צורך לציין שחיות אלו לא היו מעלות על דעתן להשאירו בחיים פצוע וסובל, על מנת להנות מסיבלו.

האם באמת עדיף לקבל יחס הומני?